חוץ, ביטחון והמזרח התיכון
ד"ר קובי מיכאל הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ועורך כתב העת "עדכן אסטרטגי". בין תחומי העניין של ד"ר מיכאל: יישוב-סכסוכים, אסטרטגיה, ביטחון לאומי, יחסי דרג מדיני-דרג צבאי, צבא-חברה, מדינות כושלות, מבצעי שמירת שלום ובניית מדינה והסכסוך הישראלי-פלשתיני.
ד"ר מיכאל כיהן כמשנה למנכ"ל וראש החטיבה הפלשתינית במשרד לעניינים אסטרטגיים. מיכאל שימש חבר סגל באוניברסיטת בן-גוריון (2011-2008) וחבר סגל בכיר באוניברסיטת אריאל (2015-2013), פרופסור אורח באוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב (2006-7) ובאוניברסיטת פקינג בביייג'ין (2017). פרסם 18 ספרים ומונוגרפיות ומעל ל-100 מאמרים ופרקים בספרים. מיכאל זכה בפרסים אקדמיים וביניהם: פרס יריב, פרס צ'צ'יק, פרס יצחק שדה ופרס האגודה הישראלית למדעי המדינה על הספר הטוב ביותר לשנת 2008-9.
בין פרסומיו האחרונים:
70 שנות אונר"א – עת לרפורמה מבנית ותפקודית (יחד עם מיכל חטואל-רדושיצקי), 2020.
Special Operations Forces in the 21st Century - Perspective of Social Sciences (co-edited with Jessica Turnely and Eyal Ben-Ari), Routlage, 2017
שישה ימים וחמישים שנה (יחד עם גבי סיבוני וענת קורץ), 2018,
המרחב הערבי בנתיב הכישלון המדינתי (יחד עם יואל גוז'נסקי),2017
אסטרטגיית צה"ל בראי הביטחון הלאומי (יחד עם מאיר אלרן וגבי סיבוני), 2016.
נושאים אפשריים להרצאות:
מחלוץ שלפני המחנה לחלוץ שלמול המחנה – על אודות ההתפתחויות ביחסי צבא-חברה בישראל ומשמעות שינוי מודל השירות
האמון הציבורי בצה"ל עדיין גבוה ואפילו משמעותית מהאמון הציבורי במוסדות המדינתיים האחרים ובוודאי מהאמון הציבורי במערכת הפוליטית ובתקשורת, אלא שגם הוא נשחק בשנים האחרונות והשיח הציבורי הופך לביקורתי יותר כלפי הצבא. פערים בין מערכת הערכים המיוצגת על ידי הפיקוד הצבאי הבכיר נתפסים על ידי חלקים גדלים בציבור הישראלי ככאלו שאינם מייצגים את הערכים המובילים של החברה הישראלית לצד שינוי האתוס והמעבר לחברת שוק, מציבים בפני צה"ל והמדינה אתגרים משמעותיים ובעיקר בנוגע לעצם המשכך קיומו של מודל השירות הקיים. האם יש בכל אלו כדי לפגוע בנכסיותו של צה"ל לפרט, לחברה ולמדינה ומה המשמעויות?
החלום ושברו - העשור האבוד – כיצד הפכה הרש"פ למכשול בפני עצמאות
הרש"פ שהוקמה מכוח הסכמי אוסלו לשמש כבסיס להקמת המדינה הפלסטינית הפכה מיום כינונה למכשול המשמעותי ביותר בפני הקמת המדינה ומימוש העצמאות הפלסטינית. הכישלון המדינתי המאפיין את דפוסי התנהגותה, הלגיטימיות הנשחקת שלה וחוסר היכולת שלה ושל הנהגתה ולעבור מקוד התנהגות מהפכני לקוד התנהגות מדינתי, מדרדרים את פרויקט העצמאות הפלסטיני את תהום הנשייה.
רצועת עזה – המסלול לשום מקום
המבוי הסתום או מילכוד 22 בכל הנוגע למרחב התמרון האסטרטגי של ישראל למול רצועת עזה. משמעותה של הבחירה האסטרטגית הפחות טובה על היציבות הביטחונית, על הרש"פ ועל התהליך המדיני ככל שקיים. ניסיון להסביר את ההיגיון שמנחה את חמאס וניתוח המשמעויות של מלחמות בשני ממדים מקבילים: בעוד ישראל מבקשת לייצר הישגים בממד הקינטי, פועלת החמאס, ובכישרון רב, הממד התודעתי.
ד"ר מיכאל כיהן כמשנה למנכ"ל וראש החטיבה הפלשתינית במשרד לעניינים אסטרטגיים. מיכאל שימש חבר סגל באוניברסיטת בן-גוריון (2011-2008) וחבר סגל בכיר באוניברסיטת אריאל (2015-2013), פרופסור אורח באוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב (2006-7) ובאוניברסיטת פקינג בביייג'ין (2017). פרסם 18 ספרים ומונוגרפיות ומעל ל-100 מאמרים ופרקים בספרים. מיכאל זכה בפרסים אקדמיים וביניהם: פרס יריב, פרס צ'צ'יק, פרס יצחק שדה ופרס האגודה הישראלית למדעי המדינה על הספר הטוב ביותר לשנת 2008-9.
בין פרסומיו האחרונים:
70 שנות אונר"א – עת לרפורמה מבנית ותפקודית (יחד עם מיכל חטואל-רדושיצקי), 2020.
Special Operations Forces in the 21st Century - Perspective of Social Sciences (co-edited with Jessica Turnely and Eyal Ben-Ari), Routlage, 2017
שישה ימים וחמישים שנה (יחד עם גבי סיבוני וענת קורץ), 2018,
המרחב הערבי בנתיב הכישלון המדינתי (יחד עם יואל גוז'נסקי),2017
אסטרטגיית צה"ל בראי הביטחון הלאומי (יחד עם מאיר אלרן וגבי סיבוני), 2016.
נושאים אפשריים להרצאות:
מחלוץ שלפני המחנה לחלוץ שלמול המחנה – על אודות ההתפתחויות ביחסי צבא-חברה בישראל ומשמעות שינוי מודל השירות
האמון הציבורי בצה"ל עדיין גבוה ואפילו משמעותית מהאמון הציבורי במוסדות המדינתיים האחרים ובוודאי מהאמון הציבורי במערכת הפוליטית ובתקשורת, אלא שגם הוא נשחק בשנים האחרונות והשיח הציבורי הופך לביקורתי יותר כלפי הצבא. פערים בין מערכת הערכים המיוצגת על ידי הפיקוד הצבאי הבכיר נתפסים על ידי חלקים גדלים בציבור הישראלי ככאלו שאינם מייצגים את הערכים המובילים של החברה הישראלית לצד שינוי האתוס והמעבר לחברת שוק, מציבים בפני צה"ל והמדינה אתגרים משמעותיים ובעיקר בנוגע לעצם המשכך קיומו של מודל השירות הקיים. האם יש בכל אלו כדי לפגוע בנכסיותו של צה"ל לפרט, לחברה ולמדינה ומה המשמעויות?
החלום ושברו - העשור האבוד – כיצד הפכה הרש"פ למכשול בפני עצמאות
הרש"פ שהוקמה מכוח הסכמי אוסלו לשמש כבסיס להקמת המדינה הפלסטינית הפכה מיום כינונה למכשול המשמעותי ביותר בפני הקמת המדינה ומימוש העצמאות הפלסטינית. הכישלון המדינתי המאפיין את דפוסי התנהגותה, הלגיטימיות הנשחקת שלה וחוסר היכולת שלה ושל הנהגתה ולעבור מקוד התנהגות מהפכני לקוד התנהגות מדינתי, מדרדרים את פרויקט העצמאות הפלסטיני את תהום הנשייה.
רצועת עזה – המסלול לשום מקום
המבוי הסתום או מילכוד 22 בכל הנוגע למרחב התמרון האסטרטגי של ישראל למול רצועת עזה. משמעותה של הבחירה האסטרטגית הפחות טובה על היציבות הביטחונית, על הרש"פ ועל התהליך המדיני ככל שקיים. ניסיון להסביר את ההיגיון שמנחה את חמאס וניתוח המשמעויות של מלחמות בשני ממדים מקבילים: בעוד ישראל מבקשת לייצר הישגים בממד הקינטי, פועלת החמאס, ובכישרון רב, הממד התודעתי.